מחקרים · קוצר ראייה גבוה
עדשה תוך-עינית מול לייזר: סקירת Cochrane
למי שיש קוצר ראייה בינוני עד גבוה יש שתי דרכים עיקריות: לייזר על הקרנית או השתלת עדשה בתוך העין בלי להוציא את העדשה הטבעית. סקירת Cochrane משנת 2014 השוותה ביניהן.
מה נשאל
לייזר אקסימר (כמו ב-LASIK וב-PRK) מתקן קוצר ראייה בכך שהוא מסיר רקמה מהקרנית ומשטח אותה. ככל שהמספר גבוה יותר, צריך להסיר יותר רקמה. עדשה תוך-עינית פאקית (Phakic IOL), שהמוכרת בהן בישראל היא ICL, עובדת אחרת: מכניסים עדשה דקה לתוך העין, לפני הקשתית או מאחוריה, והעדשה הטבעית נשארת במקומה.
החוקרים Barsam ו-Allan ביקשו להשוות בין שתי הגישות בקוצר ראייה בינוני עד גבוה. הם בדקו חדות ראייה בלי משקפיים, דיוק התיקון, אובדן אפשרי של חדות ראייה מתוקנת (BSCVA, הראייה הטובה ביותר עם משקפיים) ושכיחות תוצאות שליליות.
מי נבדק
- נכללו רק ניסויים מבוקרים אקראיים שהשוו לייזר אקסימר ועדשה פאקית בקוצר ראייה של יותר מ-6 דיופטר (שווה ערך כדורי).
- נמצאו 3 ניסויים בלבד, עם 228 עיניים בסך הכול.
- טווח קוצר הראייה היה 6.0- עד 20.0- דיופטר, עם צילינדר (אסטיגמטיזם) של עד 4.0 דיופטר.
- החיפוש במאגרים הסתיים ב-11 בפברואר 2014.
מה נמצא
| מדד, 12 חודשים אחרי הניתוח | מה מצאה הסקירה |
|---|---|
| ראייה של 6/6 (20/20) ומעלה בלי משקפיים | אין הבדל מובהק בין הקבוצות |
| אובדן חדות ראייה מתוקנת | פחות אובדן עם עדשה פאקית, הבדל מובהק |
| רגישות לניגודיות | נראית טובה יותר עם עדשה פאקית |
| שביעות רצון והעדפת המטופלים | ציונים גבוהים יותר לעדשה הפאקית |
| קטרקט מוקדם | סיכון נמוך עם עדשה פאקית |
המסקנה של החוקרים: שנה אחרי הניתוח, בטווח של 6.0- עד 20.0- דיופטר, עדשה פאקית בטוחה יותר מלייזר אקסימר והמטופלים מעדיפים אותה. הם הוסיפו שעדשה פאקית אולי מקובלת כבר בקוצר ראייה של 7.0 דיופטר ומעלה, וייתכן שכדאי לשקול אותה גם בדרגות בינוניות של 7.0 דיופטר ומטה.
המגבלות של הראיות
- מעט מאוד נתונים: שלושה ניסויים ו-228 עיניים הם בסיס קטן. החוקרים קראו לניסויים נוספים, גדולים מספיק כדי לבדוק תתי-קבוצות.
- מעקב של שנה: השאלות החשובות על עדשה בתוך העין (קטרקט, לחץ תוך-עיני, אובדן תאי אנדותל בקרנית) מתגלות לאורך שנים. החוקרים כתבו במפורש שיש לשקול את הממצאים לצד נתוני בטיחות ארוכי טווח כשיתפרסמו.
- טכנולוגיה: גם דגמי העדשות וגם מכשירי הלייזר השתנו מאז. הסקירה לא בדקה את SMILE, למשל.
- אוכלוסייה מסוימת: הממצאים נוגעים רק לקוצר ראייה של 6- ומעלה, לא לקוצר ראייה קל.
מה זה אומר למטופל
אם יש לכם קוצר ראייה גבוה, ובמיוחד אם הקרנית דקה, כדאי לשאול את המנתח גם על עדשה תוך-עינית ולא רק על לייזר. הסקירה מראה שבטווח של שנה היא לא נופלת מהלייזר בתוצאה, ואף עדיפה במדד הבטיחות שנבדק.
מצד שני, זה ניתוח בתוך העין, עם סיכונים מסוג אחר ועם צורך במעקב לאורך שנים. השאלות ששווה לשאול: מה עובי הקרנית שלי, מה עומק החדר הקדמי, מה תוכנית המעקב. ההחלטה מתקבלת עם המנתח אחרי בדיקה מלאה. ראו גם עדשה תוך-עינית ICL וקוצר ראייה.
שאלות נפוצות
מאיזה מספר כדאי לשקול ICL במקום לייזר?
הסקירה כללה קוצר ראייה של 6- עד 20- דיופטר. החוקרים כתבו שעדשה פאקית עשויה להיות מקובלת מ-7.0 דיופטר ומעלה, ושאפשר לשקול אותה גם מתחת לזה. בפועל ההחלטה תלויה גם בעובי הקרנית ובמבנה העין.
האם עדשה תוך-עינית גורמת לקטרקט?
תקציר הסקירה מזכיר סיכון נמוך לקטרקט מוקדם עם עדשות פאקיות. הוא אינו נותן אחוז, ולכן לא נציין מספר. כדאי לשאול את המנתח על הסיכון בדגם העדשה שמוצע לכם.
האם הממצאים נכונים גם לקוצר ראייה קל?
לא. הסקירה בדקה רק קוצר ראייה של יותר מ-6 דיופטר. בקוצר ראייה קל הלייזר הוא הבחירה הנפוצה, וההשוואה הרלוונטית היא בין שיטות הלייזר.
מקורות
- Excimer laser refractive surgery versus phakic intraocular lenses for the correction of moderate to high myopia. Barsam A, Allan BD. Cochrane Database Syst Rev 2014. DOI 10.1002/14651858.CD007679.pub4 · Cochrane
- תקציר הסקירה (PMID 24937100) · Europe PMC
נבדק מול המקורות לאחרונה ב־10 בנובמבר 2026. מצאתם טעות? כתבו לנו.