המדריכים · סיבוכים
אקטזיה של הקרנית אחרי ניתוח לייזר
אקטזיה היא סיבוך נדיר אבל רציני, שבו הקרנית נחלשת אחרי הניתוח ומתחילה להתבלט. הדרך העיקרית להקטין את הסיכון היא בדיקה יסודית לפני הניתוח.
מה זו אקטזיה
הקרנית היא חלון שקוף ומעוגל בחזית העין. ניתוחי לייזר משנים את המספר בכך שהם מסירים ממנה מעט רקמה. ברוב העיניים הקרנית שנשארה חזקה מספיק. באקטזיה היא נחלשת, הופכת תלולה ודקה יותר, ומתבלטת בהדרגה, בדומה לקרטוקונוס.
לפי EyeWiki של האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים (AAO), אקטזיה מתבטאת בקוצר ראייה שהולך וגדל, עם או בלי צילינדר (אסטיגמציה), ובירידה בראייה בלי משקפיים, ולעתים קרובות גם בראייה הטובה ביותר עם משקפיים. EyeWiki מתאר אותה כסיבוך ארוך הטווח החמור ביותר של LASIK.
EyeWiki מסביר למה זה קורה: השכבות הקדמיות של רקמת הקרנית חזקות יותר מהשכבות האחוריות. ב-LASIK נחתך דש ומוסרת רקמה מתחתיו, ולכן הקרנית נחלשת. כשהרקמה שנשארה דקה מדי, או כשהקרנית הייתה חלשה כבר מלכתחילה, היא עלולה להתחיל להתבלט.
כמה זה נדיר
לפי EyeWiki, השכיחות האמיתית של אקטזיה אחרי LASIK אינה ידועה. הדיווחים בספרות נעים בין 0.04% ל-0.6%, ומצוטט גם שיעור של 0.2%. במילים אחרות: בין 4 ל-60 עיניים מכל 10,000, תלוי במחקר.
הטווח הרחב נובע מכך שאוכלוסיות המחקרים שונות, שיטות הבדיקה לפני הניתוח השתפרו עם השנים, ואקטזיה יכולה להופיע שנים אחרי הניתוח, כך שמחקר קצר עלול לפספס מקרים.
מי בסיכון גבוה יותר
EyeWiki מונה את גורמי הסיכון המוכרים. חלקם מבוססים על מערכת ניקוד שפיתח רנדלמן ועמיתיו (Randleman Ectasia Risk Score), ש-EyeWiki מציין שהיא שנויה במחלוקת. פירוט המחקר נמצא במחקר על סיכון לאקטזיה.
| גורם סיכון | מה הוא אומר |
|---|---|
| מיפוי קרנית חריג | דפוס של קרטוקונוס, ניוון שולי (PMD) או קרטוקונוס סמוי. זה גורם הסיכון המזוהה החשוב ביותר. |
| רקמה דקה שנשארת מתחת לדש | שכבה של פחות מ-250 עד 300 מיקרון קשורה לסיכון גבוה יותר. |
| אחוז רקמה שמשתנה (PTA) | עובי הדש ועומק ההסרה, חלקי עובי הקרנית. 40% ומעלה קשור לסיכון גבוה יותר, גם כשהמיפוי תקין. |
| גיל צעיר | גיל צעיר נחשב גורם סיכון. מערכת הניקוד מסווגת כל מי שמתחת לגיל 22 כסיכון בינוני לפחות, וחלק מהמומחים חושבים שזה מוגזם. |
| קרנית דקה | עובי מרכזי נמוך לפני הניתוח. |
| מספר גבוה | במקרים הראשונים מדובר היה בקוצר ראייה קיצוני (מעל 12), אבל אקטזיה דווחה גם במספרים נמוכים וברוחק. |
| גורמים נוספים | שפשוף עיניים, קרטוקונוס במשפחה, מספר לא יציב ומין זכר. |
איך הבדיקה לפני הניתוח מקטינה את הסיכון
הכלי המרכזי למניעה הוא בדיקה לפני הניתוח. לפי EyeWiki, מחלה של התבלטות הקרנית, כמו קרטוקונוס, היא התווית נגד מוחלטת ל-LASIK. גם ה-FDA מונה קרטוקונוס בין המצבים שצריך לדון בהם עם הרופא, וקרנית דקה בין הגורמים שעלולים לגרום לסיבוכים חמורים.
- טומוגרפיה של הקרנית מיפוי של המשטח הקדמי וגם האחורי (למשל במכשיר Pentacam). EyeWiki ממליץ על טומוגרפיה ולא רק על מיפוי המשטח הקדמי ומדידת עובי אחת.
- מדידת עובי (פכימטריה) עובי קרנית מרכזי תקין הוא כ-490 עד 650 מיקרון. העובי משמש לחישוב כמה רקמה תישאר.
- חישוב PTA האחוז מעובי הקרנית שהניתוח ישנה, מדד שלפי EyeWiki הוא המנבא הבודד החזק ביותר כשהמיפוי תקין.
- בדיקות משלימות מיפוי עובי האפיתל ובדיקות של חוזק הקרנית. EyeWiki מציין שבסדרה אחת, כ-8% מהעיניים שפיתחו אקטזיה לא היו עם גורם סיכון מוכר.
כשהבדיקה מראה סיכון גבולי, EyeWiki מתאר חלופות: ניתוח על פני השטח כמו PRK, או עדשה תוך-עינית כמו ICL. אף ערך לא מבטיח שלא תהיה אקטזיה, אבל בדיקה טובה מקטינה את הסיכון. פירוט הבדיקות נמצא בבדיקת ההתאמה.
סימנים שצריך לשים לב אליהם
אקטזיה מתפתחת לרוב בהדרגה. לפי EyeWiki, הסימנים הם עלייה במספר של קוצר ראייה או של צילינדר, וירידה בראייה בלי משקפיים. אם אחרי שהראייה התייצבה אתם מרגישים שהיא שוב הולכת ומטשטשת, או שהמספר במשקפיים משתנה, פנו לרופא עיניים וספרו שעברתם ניתוח לייזר.
האבחנה נעשית בבדיקה ובמיפוי: קרנית תלולה יותר, התבלטות של המשטח האחורי, הידקקות ודפוס של התבלטות בחלק התחתון של הקרנית.
איך מטפלים
לפי EyeWiki, יש כמה אפשרויות, לפי שלב המחלה:
- צילוב קרנית (CXL): טיפול שמחזק את הקרנית. EyeWiki מציין שהוא מתועד כעוצר את ההתקדמות.
- עדשות מגע מיוחדות: קשיחות, רכות מותאמות, היברידיות או סקלרליות. הן משפרות את הראייה, אבל אינן עוצרות את ההתקדמות.
- טבעות בתוך הקרנית: עשויות לשפר את התפקוד החזותי.
- השתלת קרנית: אפשרות אחרונה במקרים מתקדמים.
ההחלטה על הטיפול מתקבלת עם רופא קרנית אחרי בדיקה מלאה.
שאלות נפוצות
כמה שכיחה אקטזיה אחרי LASIK?
לפי EyeWiki, השכיחות האמיתית אינה ידועה. הדיווחים נעים בין 0.04% ל-0.6%, כלומר בין 4 ל-60 עיניים מכל 10,000, תלוי במחקר ובאוכלוסייה.
האם אקטזיה יכולה להופיע שנים אחרי הניתוח?
כן. לפי EyeWiki, היא יכולה להופיע כבר כשבוע אחרי הניתוח או להתעכב שנים. לכן כדאי לספר לכל רופא עיניים שעברתם ניתוח לייזר.
האם אפשר לעבור ניתוח לייזר עם קרטוקונוס?
לפי EyeWiki, קרטוקונוס או מחלה אחרת של התבלטות הקרנית הם התווית נגד מוחלטת ל-LASIK. יש טיפולים אחרים לקרטוקונוס, ראו קרטוקונוס.
האם PRK מונע אקטזיה?
לא לגמרי. EyeWiki מציין ניתוח על פני השטח או עדשה תוך-עינית כחלופות במקרים גבוליים, אבל אקטזיה מתוארת גם אחרי ניתוחים רפרקטיביים אחרים. ההחלטה מתקבלת עם המנתח אחרי בדיקה מלאה.
מקורות
- Ectasia After LASIK · EyeWiki (AAO)
- Preoperative Evaluation for LASIK Surgery · EyeWiki (AAO)
- LASIK Complications · EyeWiki (AAO)
- When is LASIK not for me? · FDA
נבדק מול המקורות לאחרונה ב־10 בנובמבר 2026. מצאתם טעות? כתבו לנו.